ביקורת קומיקס – Legend of Korra: Turf Wars #1

עלילת "האגדה של קורה" ממשיכה בקומיקס חדש בשם Turf Wars, שנותן גם במה רחבה, אולי אפילו רחבה מדי, ליחסים בין קורה לבין בת זוגתה אסאמי

אחת מסדרות האנימציה האמריקאיות האהובות עלי ביותר היא כשף האוויר האחרון של ניקלודיאון וסדרת ההמשך שלה, האגדה של קורה. כמובן שכמו כל דבר טוב, גם הסדרות הללו הגיעו למיצוי על המסך הקטן. למזלינו, המעריצים יכולים מדי פעם להרוות את הצמא שלהם לסיפורים נוספים על עולם הפנטזיה הנפלא הזה באמצעות חוברות הקומיקס שיוצאות מעת לעת. לאחרונה יצאה חוברת הקומיקס הראשונה של האגדה של קורה, שנקראת The Legend of Korra: Turf Wars (בתרגום חופשי האגדה של קורה: מלחמות שטחים) ומהווה פרק ראשון מתוך טרילוגיה. אך האם היא מספקת את הסחורה?

עלילת Turf Wars נכתבה על ידי מייקל דנטה דימרטינו (Michael Dante DiMartino), אחד משני היוצרים המרכזיים של סדרת האנימציה המקורית ששודרה בניקלודיאון, מה שהופך את הקומיקס להמשך רשמי. Turf Wars ממשיך באופן ישיר מאותה נקודה בה הסתיים הפרק האחרון של האגדה של קורה, אחרי שקורה הצילה שוב את רפבליק סיטי מחורבן והיא יוצאת לחופש בעולם הרוחות עם חברתה הקרובה אסאמי, שמהר מאוד הופכת לבת זוגה במישור הרומנטי אם היה לכם צל של ספק לגבי טיב היחסים ביניהן בפרק האחרון.

Courtesy of Dark Horse

אמנם כבר מרגע שקורה ואסאמי מציבות שוב את כף רגלן ברפבליק סיטי הצרות מתחילות, הפעם מצד אחד בדמות יזם מקומי שרוצה למסחר את שער הרוחות כאטרקציה לתיירים ומצד שני מלחמת כנופיות מאיימת להבעיר את מה שנשאר מהעיר, אך עושה רושם שמרכז הכובד של הקומיקס מתרכז יותר במערכת היחסים בין שתי הדמויות הללו.

באופן טבעי, בלתי נמנע שנראה כיצד דמויות שונות מקבלות או מתייחסות למערכת היחסים החד מינית שמתנהלת בין קורה לאסאמי. דוגמה מרכזית היא כאשר קורה מספרת להוריה על יציאתה מהארון וכיצד הם מגיבים. הבעיה היא שלפעמים נוצרת תחושה בעת קריאת הקומיקס שדוחפים לקורא את נושא היחסים החד-מיניים חזק מדי לפרצוף. מרגישים זאת היטב כאשר פתאום אנחנו מקבלים סקירה היסטורית שלמה כיצד כל אחת מארבעת האומות מתייחסת ליחסים מסוג זה בערך 200 שנה אחורה, עוד מימי אווטאר קיושי.

Courtesy of Dark Horse

התוצאה של מה שנראה לדעתי כעיסוק יתר ביחסים חד-מיניים היא פגיעה בקצב ההתקדמות של העלילה. שלא יהיה לכם צל של ספק – בעיני זה נושא שחשוב לעסוק בו ולתת לו ייצוג, במיוחד כאשר במציאות של העולם שלנו הקהילה הלהט"בית עדיין נרדפת ובמדינות מסויימות הומוסקסואליות דינה מוות. אבל כמו כל דבר בחיים, מילת הקסם פה היא מינון. מה גם שחסרה בפרק הזה האתנחתה הקומית, שתקל על עיכול כל החלקים הכבדים יותר בעלילה. על החלק הזה אמור להיות אחראי בולין, כשף האדמה המוכר והשנון, שאמנם מופיע בפרק אבל רק פעם אחת מתנהג במלוא… בולינותו…

על הציור של Turf Wars אחראית הפעם אירנה קואה (Irene Koh) במקום Gurihiru, צמד המאיירים היפנים שציירו את חמשת סדרות הקומיקס שהמשיכו בזמנו את עלילת כשף האוויר האחרון. אירנה קו תהיה אחראית גם על הציור של שני הפרקים הבאים בסדרה, ועושה רושם שהיא נמצאת בידיים טובות – עולם הרוחות נראה צבעוני ושוקק חיים להפליא, והציור של הדמויות יגרום לכם להרגיש בבית. אגב, אם רכילות כזו תעניין מישהו מכם, גם המאיירת מגדירה את עצמה כביסקסואלית על פי ראיון שפורסם עמה באתר CBR.

לסיכום, על אף ש-Turf Wars ממשיך לשמחתי הרבה את האגדה של קורה, הייתי רוצה לראות את העלילה שלו מתקדמת בקצב מספק יותר. נכון שקבלת יחסים חד-מיניים הוא נושא חם במציאות של ימינו, אבל צריך לדעת מתי להוריד את הרגל מהגז כדי שהדיון לא יבוא יותר מדי על חשבון קו העלילה המרכזי של הסיפור. נקווה שהפרק השני בסדרת הקומיקס, שעתיד לצאת אל מדפי החנויות בסוף ינואר 2018, יפצה על החסרונות של הפרק הראשון.

תגובות

במאמר זה