DESYNC – אל תסתכלו בקנקן, כי אין בו יותר מדי

DESYNC הוא משחק יריות בגוף ראשון עם המון סטייל אבל בלי הרבה תוכן. האם המראה והסאונד המיוחדים שלו מספיק מעניינים כדי להפוך אתו לכיפי?

כמו לא מעט משחקי אינדי בשנים האחרונות, DESYNC הוא משחק עם המון סטייל. על היעדר התקציב הענק של משחקים גדולים הוא מפצה עם גרפיקה וסאונד מיוחדים ומקוריים (עד כמה שמיחזור של שנות ה-80 עדיין נחשב מקורי, אחרי שלא מעט משחקי אינדי הולכים בדרך הזו). הוא כולו אורות וצבעי ניאון, והפסקול שלו נהדר, כולל המון מוזיקת סינטיסייזרים קצבית שכיף עד מאוד לשמוע אותה. כמה חבל שהפסקול הוא התכונה הכי טובה של המשחק הזה.

אם אתם אוהבים עלילה במשחקים שלכם, אין לכם מה לחפש פה. DESYNC הוא פשוט משחק יריות בגוף ראשון, בו זורקים אתכם לעוד ועוד זירות ניאון קלסטרופוביות ובהן אתם נלחמים בגלים על גבי גלים של אויבים. שום הקשר, שום סיפור, שום התפתחות עלילתית. אתם פה כדי לירות ולצבור נקודות, במכניקה שקצת מזכירה את משחק DOOM הראשון. פשוט יורים, והרבה.

אתם מקבלים יותר נקודות על הריגות ב"סטייל", כלומר כאלה שמגיעות מאחורי האויב או הורגות אותו מיד אחרי שהתחמקתם ממכה שלו, למשל. לזכותכם עומד מקש ה-Dash, שעוזר לכם לעבור מרחק גדול יחסית בשניה, כדי לבצע את הטריקים האלה וכדי להתחמק מהמכות של האויב. עד כאן, הוא דומה לעשרות משחקים פשוטים בסגנון. הבעיה עם DESYNC היא שכל המערכות שלו אינן עובדות מספיק טוב כדי לספק חווית משחק ראויה וכיפית.

זה מתחיל מזה שהמשחק קשה. קשה מדי. יש המון משחקים קשים מאוד בשנים האחרונות, כאלה שמנסים לחזור לקושי של המשחקים בעידן ה-8 וה-16 ביט, ולא כולם נהנים מהם, אבל DESYNC מרגיש קשה עוד יותר, סתם קשה בשביל להציק. אם במשחקים קשים אחרים תמותו בדרך כלל כי אתם לא מיומנים מספיק, פה תמותו רק כי המשחק לא ממש עובד כמו שצריך, ולא באשמתכם. החללים לפעמים פשוט יגבילו אתכם בתנועה ואויבים יפתיעו אתכם בגיחה מנקודה מתה שלא שמתם לב אליה, כי המסך לא בנוי כמו שצריך, והכי גרוע, גם אם לפעמים נדמה לכם שהצלחתם להתחמק מאיזו מכה של אויב, הוא איכשהו יפגע בכם בכל זאת, למרות שאתם בבירור רחוקים מדי כדי שהוא באמת יפגע בכם.

הגרפיקה של המשחק, מסוגננת ומגניבה ככל שתהיה, תורמת, או בעצם מזיקה גם כן לחווית המשחק. חוץ מזה שכל המסדרונות במשחק נראים כמעט אותו דבר וקל מאוד ללכת לאיבוד ולשכוח איפה אתה, כי הכל חסר טקסטורה וכמעט חסר צבע באותה המידה, גם העובדה שכל דבר נראה פה כמו אורות ניאון, הכל מהרקעים, דרך הדמויות ועד היריות, גורם לכך שברגעים עמוסים על המסך, מאוד קשה להבין מה באמת קורה וקל לעשות ככה טעויות.

לא תורמת גם העובדה שקשה מאוד להשיג תחמושת לנשקים שלכם. יש לא מעט נשקים שונים במשחק, אבל רוב הזמן תאלצו להשתמש לאו דווקא בנשקים שאתם אוהבים אלא באלו שיש לכם בהם תחמושת רזרבית, כי כמעט לא תמצאו תחמושת. זה נחמד בסוג מאוד מסוים של משחקים, כמו למשל Resident Evil להיות תלוי במלאי מאוד מוגבל של תחמושת, אבל במשחק שכזה, שכולו רק יריות בלי הפסקה, מבאס מאוד לרדוף כל הזמן אחרי עוד מחסנית, ובעיקר להשתמש בנשקים פחות כיפיים רק כי יש בהם תחמושת.

קשה למצוא למי להמליץ על המשחק הזה. אם אתם חובבי פסקולים אלקטרוניים שמזכירים את האייטיז, יש מצב שתצליחו להוציא מ-DESYNC מעט הנאה, אבל יש בשוק כל כך הרבה משחקי יריות אחרים וטובים הרבה יותר, שקשה להצדיק קניה שלו.

תגובות

במאמר זה